בג"צ
בית המשפט העליון בירושלים
|
6975-04
06/06/2005
|
בפני השופט:
1. דורית ביניש
2. אסתר חיות
3. עדנה ארבל
|
| - נגד - |
התובע:
1. המועצה האזורית חוף עזה
2. אליעזר ברט
עו"ד איתן אדר
|
הנתבע:
1. ממשלת ישראל
2. ראש ממשלת ישראל
עו"ד דנה בריסקמן
|
| פסק-דין |
השופטת ד' ביניש:
האם החלטת ממשלת ישראל להעניק הטבות כלכליות לישובי "עוטף רצועת עזה", בלא להעניק אותן הטבות לישובי המועצה האזורית חוף עזה, היא כדין? זו השאלה העומדת להכרעתנו בעתירה זו.
החלטת הממשלה והרקע לה
1. בעקבות התרבות התקפות הטילים על הישובים הישראליים הממוקמים בתחומי המדינה בסמיכות לרצועת עזה, ובראשם העיר שדרות, החליטה ממשלת ישראל על הקניית הטבות כספיות שונות לאזור "שדרות-רבתי" (החלטה 228 מיום 1.5.2003). באותה החלטה נקבע, כי יוקצה סכום של 65 מיליון ש"ח מתקציב משרדי הממשלה להענקת הטבות שונות לתושבי שדרות ואזורי התעשייה שבסביבתה. ביום 4.7.2004 קיבלה הממשלה החלטה נוספת (החלטה 2173; להלן גם - ההחלטה), המוסיפה על האמור בהחלטה 228. וזו לשון הפתיח להחלטה:
"סיוע לישובים בעוטף רצועת עזה לשנים 2006-2004 מחליטים (פה אחד):
בהמשך להחלטת הממשלה מס' 228 (חכ/4) מיום 1.5.2003, לאשר את המלצות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, בדבר תוכנית סיוע לישובים במועצות אזוריות שער הנגב, חוף אשקלון, שדות נגב ואשכול בתחום הביטחוני, הכלכלי והחברתי לשנים 2006-2004, כמפורט בנספח 1 המצורף (דף 19).
כללי:
1. ממשלת ישראל תפעל למתן עדיפות עליונה בביצוע פרוייקט ההזנה ופרוייקט "יניב" בשדרות רבתי, בכפוף לכל דין.
2. הממשלה תפעל לחיזוקו ולביסוסו של אזור שדרות רבתי ושל הישובים המועצות אזוריות שער הנגב, חוף אשקלון, שדות נגב ואשכול המפורטים בנספח 1 המצורף - אשר בתיהם שוכנים עד 6 ק"מ מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה (להלן "הישובים") באמצעות תוכנית הסיוע שלהלן, תוך מתן העדפה לבעיות מיוחדות בנושאים רלבנטיים.
העיר שדרות, המספקת שירותים עירוניים ליישובי האזור, ומדורגת באשכול החברתי הכלכלי הנמוך באזור (על-פי דירוג הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), ספגה למעלה ממחצית מפגיעות הטילים בשטח בנוי באזור עוטף רצועת עזה. לפיכך ניתנות לעיר שדרות הטבות מיוחדות.
...
5. החלטה זו אינה באה במקום החלטה מס' 228 (חכ/4) האמורה. המטלות המפורטות בהחלטת הממשלה האמורה שטרם בוצעו - יש להשלימן במלואן."
2. בהמשך (ביום 1.8.2004, החלטה 2341) תיקנה הממשלה את סעיף 2 להחלטה, כך שנכללו בה ישובים המרוחקים עד 7 ק"מ מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה (תחת 6 ק"מ בהחלטה המקורית). בעקבות זאת, חלה ההחלטה בסך-הכל על ארבעים-וארבעה ישובים באזור "עוטף רצועת עזה". החלטה 2173 (המתוקנת) הרחיבה, אפוא, את היקף הסיוע המיוחד שנקבע בהחלטה 228 גם ליתר ישובי "עוטף הרצועה", נוסף על העיר שדרות. ההחלטה קבעה, כי לישובים אלה תוענק שורת הטבות במהלך השנים 2004, 2005 ו-2006, שסך עלותן לקופת המדינה נאמד בכ-46 מיליון ש"ח. בדומה להחלטה 228, כללה אף החלטה זו מגוון הטבות: מענקים מיוחדים, הנחות בארנונה, פריסת הלוואות, הקצאת משאבים לפעילויות רווחה וקהילה, הקצאת משאבים נוספים לעידוד התעשייה וההכשרה המקצועית והאקדמית, קידום תכניות שונות בתחום החינוך, שיפור תשתיות הביוב, וחיזוק רפואת החירום והמוקד הבטחוני.
3. טרם קבלת ההחלטה פנה שר הרווחה דאז, מר ז' אורלב, לראש הממשלה וליועץ המשפטי לממשלה, וביקש כי ההטבות הקבועות בה יוענקו גם לישובים הישראליים הממוקמים בתוך רצועת עזה, באשר האיום הבטחוני בו הם מצויים משמעותי הרבה יותר מזה לו נתונים ישובי "עוטף רצועת עזה". היועץ המשפטי לממשלה, מר מ' מזוז, השיבו בזו הלשון:
"כידוע, הדינים והכללים החלים באזור חבל עזה, לרבות לעניין הטבות למתיישבים, שונים מאלו הנהוגים בתחום מדינת ישראל, וממילא לא ניתן לערוך השוואה טכנית בין הטבות והסדרים הנהוגים בשני המקומות. לצד האמור, מובן כי הממשלה רשאית לשקול לקבוע הטבות דומות או אחרות לישובים אלו, ככל שתמצא לנכון ובהתחשב במכלול ההסדרים הנהוגים באזח"ע, והשיקולים הנוגעים לעניין".
עמדתו זו של היועץ המשפטי לממשלה סיפקה את הממשלה, ובין היתר בהסתמך עליה נתקבלה החלטה 2173 הנדונה.
4. יצוין כי עוד קודם לקבלת ההחלטה, החליטה ממשלת ישראל על "תכנית ההתנתקות". בהחלטת הממשלה 1996 (מיום 6.6.2004) נקבע, בין היתר, כך:
"מחליטים:
1. הממשלה מאשרת תוכנית התנתקות מתוקנת - נספח א' להלן; אולם אין בהחלטה זו כדי לפנות ישובים.